<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין רמ"ז</h1>
<h2>דף מט.</h2>
והמצוה הרמ"ז היא שצונו להציל הנרדף מיד הרודף להרגו ואפילו בנפש הרודף כלומר שאנחנו מצווים להרוג הרודף אם לא נוכל להציל הנרדף אלא בנפש הרודף. והוא אמרו ית' (תצא כ"ה) וקצותה את כפה לא תחוס עינך. ולשון ספרי [הו' בל"ת רצ"ג] במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש בו סכנת נפשות והרי הוא בקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בקצותה את כפה, וקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילו בכפה, מנין שאם אין אתה יכול להצילו בכפה שאתה חייב להצילו בנפשה תלמוד לומר לא תחוס עינך. הנה כבר התבאר לך ענין הצווי הזה ושאמרו (שם) אשת האחד אמנם דבר בהווה והכוונה היא להציל הנרדף באבריו שלרודף ואם אי אפשר להצילו כי אם במיתת הרודף בפעם אחת יהרגהו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפרק שמיני מסנהדרין (ע"ב—ע"ד.).
<h2>דף עג.</h2>
והמצוה הרמ"ז היא שצונו להציל הנרדף מיד הרודף להרגו ואפילו בנפש הרודף כלומר שאנחנו מצווים להרוג הרודף אם לא נוכל להציל הנרדף אלא בנפש הרודף. והוא אמרו ית' (תצא כ"ה) וקצותה את כפה לא תחוס עינך. ולשון ספרי [הו' בל"ת רצ"ג] במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש בו סכנת נפשות והרי הוא בקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בקצותה את כפה, וקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילו בכפה, מנין שאם אין אתה יכול להצילו בכפה שאתה חייב להצילו בנפשה תלמוד לומר לא תחוס עינך. הנה כבר התבאר לך ענין הצווי הזה ושאמרו (שם) אשת האחד אמנם דבר בהווה והכוונה היא להציל הנרדף באבריו שלרודף ואם אי אפשר להצילו כי אם במיתת הרודף בפעם אחת יהרגהו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפרק שמיני מסנהדרין (ע"ב—ע"ד.).
